כיצד הצליח אמן לזייף מאות יצירות שחלקן נמצאות עד היום במוזיאונים בעולם כולו?
וולפגנג פישר Wolfgang Fischer ב-1951 ושותפים ביצעו את מה שנחשבת למלאכת הזיוף המוצלחת ביותר במאה ה-20 ובכלל. לפי הודעתו הוא זייף מאות יצירות אמנות לטענתו 300 מתוכן תלויות במוזיאונים ברחבי העולם. בניהן יצירות של אמנים כמו Max Ernst, Heinrich Campendonk, Fernand Léger , Kees van Dongen ואחרים.
איך הוא עשה זאת?
שיטת העבודה של הקבוצה הייתה מתוחכמת מאוד. רעיתו של פישר הלן Beltracchi שיתפה עמו פעולה , הזוג עשה שימוש בשם משפחתה אשר מרמז על ייחוס אצולה גרמני. הם החזיקו את היצירות המזויפות בבית שהיה שייך למשפחה מזה דורות. כאשר מומחי האמנות מתבקשים לבחון אותנטיות של יצירת אמנות, הבדיקה הראשונה שהם עושים היא: פרובננס או בעברית ייחוס. הם בודקים את ייחוסה של היצירה ? מהו ייחוסה מהם גלגולים שעברה ממועד שבו נוצרה ועד יום המכירה. לשם כך השם בלטראקי עזר מאוד.
כדי ליצור הוכחה שהיצירות מלוות את המשפחה מזה דורות עשה וולפגנג תרגיל גאוני, הוא צילם את רעייתו לבושה בביגוד, תסרוקות וכובעים מתחילת המאה ה-20 במקומות שונים בבית , את הצילומים בצעו במצלמה שהייתה ברשותם שגם היא יוצרה ב1905 , הם אף רכשו ניירות צילום מהתקופה ביצעו פיתוח של הצילומים שהתאים לפיתוח שאפיין את תחילת המאה ה-20 ופזרו את הצילומים באקראי במקומות שונים ברחבי הבית. המומחים מצאו את הצילומים והשוו אותם ליצירות שכביכול צולמו ברחבי הבית כאשר לכאורה סבתה של הגברת הלן הייתה המצולמת וברקע יצירות התלויות על הקירות.
לאחר שהמומחים השתכנעו לגבי הפרובננס נותרו בדיקות כימיות ושגם אותן הצליח בלטראקי לעבור. הוא דאג לחקור את שיטות העבודה של כל אמן ואמן ולבצע את הזיוף באופן המתאים לשיטת עבודתו של כל אמן. הוא התאים את העץ והבדים למה שאפיין אות האמן. למשל מקס ארנסט צייר על בד אותו הניח על גבי משטח עץ והטבעה של הטקסטורה של העץ מופיעה בבדי יצירותיו, בלטראקי דאג לעבוד בשיטה כזו.
מרגע בלטראקי הפך להמקור לגיטימי ומקובל ביידי החוקרים וקיבל חותמת "כשרות" נוצר יש מאין "אוסף אמנות מדהים שאבד לעולם " (יצירת הזיופים נמשכה) וכמובן שלא היה עוד צורך לבדוק. כך ניתן לייצר יצירות מבוקשות של האמנים והופיעו גרסאות לא מוכרות של אמנים מפורסמים והחגיגה נמשכה.
אז מה הפיל את הזייפן הדגול?
לאחר שהתגלתה התרמית התברר שמה שהפיל את הזייפנים היה הפיגמנט הלבן .
במאה התשע עשרה הלבן על בסיס עופרת הוחלף בלבן על בסיס אבץ. הסיבה לכך הייתה שהעופרת הרעילה פגעה בבריאות של אמנים רבים (יש טוענים שזו הייתה סיבת המוות של רבים וטובים). הבעיה עם הלבן על בסיס אבץ הייתה שהצבע מצהיב עם השנים והופך עכור , משום כך בשנות השלושים נכנס לשוק צבע לבן חדש על בסיס טיטניום אוקסיד שהחליף את האבץ. בלטראקי רכש לבן על בסיס אבץ בהולנד אצל ספק , מה שהוא לא ידע הייתה העובדה שבלבן שהוא רכש היו שרידים של טיטניום אוקסיד (שאפיין את הצבעים החדשים) ולכן התגלתה התרמית בבדיקה די פשוטה.
בלטראקי נשפט במשפט בזק שנמשך 40 יום וקיבל 6 שנים בכלא רעייתו 4 שנים. לאחר שיצא מהכלא הוא התמודד עם תביעות בגובה 30 מיליון יורו של נפגעי זיופיו. יש טוענים שפגיעתו אף גבוהה פי עשר בגלל שרבים לא היו מוכנים להתוודות שנפלו בתרמית של בלטראקי.
נכתב ע"י יורם ברייר המנהל המקצועי של חברת גמולב
למידע נוסף מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק כמה זה שווה? להערכה מקצועית ולנושאים נוספים ניתן למלא את הפרטים כאן
