רבות נכתב לאחרונה אודות אמנות כהשקעה, האמת שהנושא עולה כל פעם שנקבע שיא מכירות ליצירה או מחזור מכירות, או כאשר משבר כלכלי תוקף אותנו ואנשים מחפשים אלטרנטיבה להשקעות.
מומחים רבים ומומחים בזכות עצמם מרבים להלל ולשבח את ההשקעה באמנות וקרנות הון סיכון, קרנות גידור ואחרות מתפרסם כי נפתחו ושמו להן כמטרה את ההשקעה באמנות ככלי מרכזי (לא ראיתי פרסומים על סגירתן של קרנות אלו למרות שזהו סופן השכיח).
יותר ויותר מצטטים מונחים מעולם הכלכלה ומקשטים את התיאוריות בגרפים ומדדים המוכיחים (כביכול) שאמנות היא השקעה טובה וסיכום הסיבות להלן:

1. השקעה באמנות מגלמת פוטנציאל רווח גבוה מאוד במיוחד כאשר מגלים אמן חדש שמצליח.
2. גרף התפתחות מחירי האמנות אינו נמצא בתאימות עם שוק המניות למעשה התאימות מאוד נמוכה וזה מוכיח כי אמנות יכולה לשמש כעוגן בשעות משבר.
3. השוואה בין ביצועי שוק האמנות למדד S&P 500 אשר מודד את 500 חברות התעשייה הגדולות בארה"ב (מדידה לאורך זמן) מצביעה על ביצועים דומים 10% לאמנות מול 10.5% למדד התעשייה ולכן מתבקש שילוב שמגדיל את הפיזור ואת יציבות ההשקעה.

סיבות נוספות שאינן מתפרסמות מטעמים שונים:

1. השקעה באמנות שלא באמצעות קרנות פטורה ממס, פרטי שאינו עונה על קריטריונים של סוחר מבחינת תדירות עסקאות או ידע הרווח פטור ממס, במסלול אלטרנטיבי האמנות תמוסה ב 20% מס רווח הון.
2. אמנות היא דרך טובה להלבנת הון.

סיבות נוספות שאינן כלכליות אבל משקלן גבוה:

1. כאספן אמנות החשיפה לה זוכה בעל האוסף היא חיובית, הן כאשר מדובר בפרטי והן כאשר מדובר בגוף עסקי.
2. אמנות אינה מעניקה תשואה (דיבידנד או דמי שכירות) להיפך אחזקתה דורשת טיפול, ברם האחזקה מעניקה מעמד, תשואה אינטלקטואלית ואסטטית, האמת שאמנות נתפסת כנושא לשיחה ובהמשך אראה כי מרכיב זה הוא מאוד מרכזי בהחלטה איזו יצירה לרכוש והיכן וכמה לשלם תמורתה.

מדוע אם כך אני שאני פועל בשוק הזה כבר כ 30 שנה בתחום "החיבור בין אמנות וכסף", לא חושב שאמנות בהכרח היא השקעה כלכלית טובה, אם בכלל יש לשלב השקעה באמנות בתוך תיק השקעות קיים בהיקף של 7-15% לכל היותר, יתרה מכך איני מוכן לייעץ לאספן או גוף עסקי אשר מוצא שההשקעה הכספית והתשואה נמצאים במקום הראשון במערכת שיקוליו לרכוש אמנות!

מהן הסיבות שהשקעה באמנות למצער היא קשה:

1. הבנת שוק האמנות אינה נחלת הכלל- שוק האמנות הוא שוק כפול! השוק הראשוני : אמן , באמצעות גלריה-מוכר/ים ל: אספנים, גלריות, מוזיאונים, גופים מסחריים ואחרים. קביעת המחיר בשלב זה קריטית אבל אין לה קשר למחיר אותו תשגנה היצירות בשוק המשני: מכירה חוזרת של היצירה באמצעות בית מכירות פומביות או גלריה, המחיר נקבע במקרה זה על בסיס שיקול של בית המכירות ופעמים רבות מניפולציה של המחיר על ידי גורמים המעוניינים לשמור על רמת מחיר גבוהה, למשל גלריה אשר רוכשת את יצירות האמנים שלה בכדי לא לאפשר למחיר נמוך להשתרש בתודעה, כאשר הדבר נעשה באופן שהגלריה משתתפת במכירה ורוכשת את יצירות אמניה הדבר הגיוני וחיובי, אבל כאשר היא יוצרת ביקוש מלאכותי תוך שיתוף פעולה של בית המכירות ולעיתים ללא ידיעתו כלל הדבר יוצר מצג מטעה באשר לביקוש, כאשר אין למעשה מחיר אמין קשה גם להתחיל להשקיע.
2. יצירת אמנות אינה נכס (במובן הכלכלי), למרות שרבים יכתבו ויטענו שיצירת אמנות היא נכס מסוג ניידי, היא אינה עונה על מבחן פשוט שנכס כלכלי עונה עליו כמו למשל שימוש בנכס כערובה להלוואה , הרוב המוחץ של בנקים בעולם לא יאפשר ללווה לשעבד את יצירת האמנות על מנת לקבל אשראי או הלוואה, כאשר זה קורה היצירה עוברת לכספת הבנק או במקרה שבית מכירות משדך בנק לצורך זה בית המכירות הופך בעל השליטה ביצירה כלומר, בניגוד למשכנתא על בית או הלוואה תוך שיעבוד של תיק ניירות ערך השליטה ב"נכס" עוברת לידי המלווה. הסיבה לכך פשוטהלאמנות אין זיהוי חד חד ערכי! אין לגוף הפיננסי דרך לוודא שהוא משעבד את היצירה שאכן שווה את סכום הערובה , יתכן כי הוא שיעבד יצירה אחת וביום המימוש קיבל אחרת, להבדיל מטאבו במקרה של נכס נדלן או נייר ערך.
3. איני מקבל את תקפותם של המדדים המתפרסמים ומנתחים את ביצועי שוק האמנות, מניה של חברה ערכה נקבע מידי יום מסחר וכאשר היא נמכרת או נרכשת מדובר באותו נייר בדיוק, המדידות של שוק האמנות נעשו בכל מיני שיטות שאחת מהן למשל מדדה ביצועי 1000 יצירות שהופיעו בשוק מספר פעמים ואת ביצועיהן, עבודה מיגעת שתוצאתה שגויה עד כדי גיחוך! יצירות שמופיעות מספר רב של פעמים בשוק יש לתופעה הזו הסברים רבים אבל הסיבה המרכזית היא שגופים מסחריים מעורבים בתוצאות, לעיתים אכן מדובר במימוש כתוצאה מעליית מחיר אבל לעיתים (בשל חוסר האמינות של הפרסומים של בתי המכירות עליהם כל מגדל הקלפים הזה מתבסס) תוצאה מסוימת היא מגמתית , יש שמפרסמים כולל עמלה, יש שמפרסמים ללא עמלה, לעיתים מדובר בסחורה שלבית המכירות עניין בה, יש מקרים שהוא בעצם הבעלים,בארץ אין תקינה נאותה ואפילו בחו"ל הזוהרת התרגילים הללו נעשים בחלק ניכר מהמכירות, למשל מניפולציות ערכי יצירותיו של דמיאן הרסט במשבר של 2008 (הקונים היו גם המוכרים מה שמכונה במקומותינו "פינג פונג כיס") בשליטת בית המכירות ולעיתים ללא ידיעתו. כך שמסד הנתונים הוא או מוגבל מאוד בכמות ולכן רגיש לעיוותים (כמו סקר דעת קהל שאינו עונה על קריטריונים סטטיסטיים) או פשוט לא נכון. השיטה שלדעתי עשויה לתת פתרון היא שיטה המתבססת על חוק המספרים הגדולים ובה יש למדוד את כול! היצירות מסוג מסוים (נניח בטכניקה של שמן על בד ללא קשר לשם האמן)  שנמכרו באותה שנה לחלץ את הממוצע ולעקוב אחר ההתפתחות הזו , משהו שדומה למעקב אחרי עלות מנה של המבורגר בכדי לבדוק את שער המטבע במדינה בה נמכר ההמבוגר, אמנים שסחירותם גבוהה דוגמת פיקאסו או שגאל אולי ניתן לבנות מדד רציני שימדוד את התנהגות ערכי יצירותיהם בשל סחירותן הרבה.
4. קרנות או גופים פיננסים המשקיעים באמנות חייבים להסתמך על חוות דעת של מומחים בשכר שתפקידם לאתר יצירות אמנות, מומחים שיש להם ידע במחירים ובמסחר הם בהכרח חלק מהשחקנים בשוק, מצב של ניגוד עניינים מובנה , הרי המומחה הוא שחקן באותו שוק בו הוא אמור לתת עצות ממומחיותו כלומר הוא אמור להתחרות באינטרסים שלו עבור גוף כלכלי שמייצג משקיעים ? (לא נראה הגיוני) הפיתרון לניגוד עניינים זה הוא לשלם למומחה הרבה כסף ואחוזים מכל עסקה כך שלא יהיה כדאי לו כלכלית להתחרות בגוף לו הוא מייעץ , אבל אז עלויות ניהול הקרן הופכות גבוהות . למשל, בית מכירות מכובד הופך יועץ לקרן, כמובן שהוא מפנה את הקרן לרכוש יצירות שהוא מוכר (חלילה לא המתחרים) הקרן משלמת עמלת רוכש מלאה (אין הנחות בעמלת רוכש) בטווח של 15-25% כאשר הקרן מוכרת היא תשלם עמלה מופחתת נניח 2-10% העמלה היא ממחזור המכירה כלומר העמלה תהיה כחצי מהרווח בתנאים כאלו כמעט בלתי אפשרי להיות רווחי, אם ממנה ועדת הרכישות של הקרן יועצים פרטיים מומחים היא כאילו אומרת להם אנא השג לי "לירה בחצי לירה" התשובה המתבקשת היא "לירה בחצי לירה אני (המומחה ) אקנה, תודה". הפיתרון היחיד במצב כזה הוא בניה של קבוצת רכישה הד הוק , כל אימת שהמומחה מגלה יצירה שהיא השקעה כדאית כלכלית והיא נמצאת למשל בתחום כספי גבוה הוא מגבש קבוצה של משקיעים שמגייסת את המשאבים הנדרשים רוכשים יצירה וממשים אותה כאשר המומחה מחליט ומתחלקים ברווח בהסדרים מסוג זה המומחה גובה פרמיה שהיא אחוז מוגדל ברווח או חלק ברווח ללא השקעה וכן הלאה.
5. שוק האמנות סובל מכשלי שוק , המפגש בין הקונה למוכר אינו קרוב כלל ועיקר גם במכירה פומבית שאמורה להיות המקום בו העמלות נמוכות ביותר! בית מכירות גובה 15-25% מהרוכש של היצירה ו 2-20% מהמוכר של היצירה (תלוי בהסכם עם בית המכירות וערכה של היצירה הנמכרת) כלומר במקרה האופטימאלי הפער יהיה 17% בתוספת מע"מ ובמקרה הפחות אופטימאלי 45% בתוספת מע"מ.
6. הפרמטרים הקובעים את ערכה של יצירת אמנות רבים ושונים למעשה כל אמן ויצירותיו מהווים שוק נפרד ולעיתים תקופות שונות, טכניקות שונות, גדלים שונים וכיו"ב מהווים שוק כך שלא ניתן ללא מומחה להשתלט על כמות זו של מידע.
7. יצירת אמנות אינה סחירה בכל מצב, הסחירות הנמוכה של יצירת אמנות מכריחה את הרוכשים להשקעות לטווח ארוך 7 שנים ויותר, בשוק יורד האמנות עלולה להיות לא סחירה כלל! באמנות אין Low price אלא no price כלומר יתכן מצב שבו יצירת האמנות אינה ניתנת למימוש כלל.
8. אוטנטיות של יצירת אמנות הוא נושא מורכב ,דורש ידע ומומחיות ולעיתים נמצא במחלוקת בין המומחים. במקרים רבים האוטנטיות נמסרת לידי משפחת האמן ואז חודרים לתחום שיקולים זרים ולא מקצועיים לעיתים קפריזיים עד כדי קיצוניות ונכון הוא המשפט ש"הסיכוי שיצירת האמנות תאושר כאוטנטית נמצא ביחס ישר למידת הקרבה של הפונה למאשר". משהו שמזכיר את המערכון של הגשש " … תכניס לי בכיס בלי שאני ירגיש…".

עובדה מעניינת היא שהשקעות הטובות ביותר באמנות (כלכלית) נעשו על ידי אנשים שרכשו יצירות אמנות מתוך אהבה ולא מתוך השקעה, מר גנץ שרכש את היצירה "החלום" של האמן פבלו פיקאסו בשנת 1942 בניו יורק, שילם תמורתה 4600$ בניו מכרו אותה ב1997 בכריסטי'ס ניו יורק ב 48.5 מיליון דולר תשואה של 17% שנתית הרבה מעל שוק המניות, היצירה הוצגה פעם שנייה למכירה  פומבית כעבור 8 שנים ונמכרה ב139 מליון דולר (המכירה הסתבכה אחרי שבעל היצירה סטיב ווין קרע בה חור מרוב התלהבות והרוכש סטיב כהן ביטל את העסקה).

מאוד פופולארי כיום לנתח את השיקולים שמניעים אספן לרכוש יצירת אמנות , תערוכות במוזיאונים מוקדשות לכך ועבודות מחקר נכתבו על כך. למרות שישנן סיבות רבות לדעתי יצירת האמנות נתפסת אצל אספן כ נושא לשיחה, כאשר חבריו מגיעים לביתו הוא מציג את רכישותיו האחרונות, ככל שיצירת האמנות וסיפור גלגולה , רכישתה ,מציאתה מרתק יותר כך ערכה בעיניו יגדל. כיוון שכך מקצת מהסיפורים הוא אגדה ובמקרים אחרים הם חלק בלתי נפרד מהאוטנטיות של יצירת האמנות.
אנו עומדים כאן לרשותכם לכל שאלה או התלבטות.

אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר בטלפון 03-6252424 

למלא פרטים כאן