כך אילץ הרברט את הנאצים לשלוח לו ארצה במכולה תכולת בית, ששוויו מוערך בכחצי מיליון דולר, תמורת כמה ניירות רשמיים של משרד המשפטים. עוד אחת מהרפתקאותיו של יורם ברייר, מנכ"ל "גמולב פלוס", המתמחה בהערכת רכוש
בשיתוף ברק רום | 28/07/2016 06:11
את הרברט פגשתי בביתו שבשדרות רוטשילד, הגעתי לדירה המרווחת שבקומה השלישית כשאני מתנשף, כי בתקופה בה בנו את העיר הלבנה לא חשבו על מעליות. “הבית בטח יעבור שיפוץ ויוסיפו מעלית”, הפטיר הרברט, “אני מתכנן לעבור מכאן בעוד שנה…”.
הרברט, שהתאלמן מספר שנים קודם למועד ביקורי, התגורר בדירה גדולה בת חמישה חדרים מרווחת ומאווררת, בנויה לתלפיות, בית מאוד “פרקטי”. הדיסוננס היחיד היו רהיטי העץ הכבדים, שמילאו את הבית. רהיטים מאסיביים מעץ, מגולפים ומורכבים, ויטרינה עם תא מיוחד ששימש כיומידור לסיגרים, תא קירור בשידה רחבה (קרדנצה), רהיט ששימש לאחסון של כלי פורצלן, שגם מאלו היו להרברט לא מעט. כלים של מייסן, KPM ומבחר יצרנים גרמניים קלאסיים, כלי קריסטל, כלים מצופי כסף של היצרן WMF.
בחדר השינה מצאתי דיוקן שצויר על ידי האמן היהודי המפורסם מקס ליברמן, שהיה ראש אגודת הציירים ונחשב בזמנו בגרמניה לצייר האימפרסיוניסט החשוב ביותר. רק שוויה של התמונה הזו מוערך בכ-150 אלף דולר
“את כל זה הבאת מגרמניה?”, שאלתי בתמיהה. “כן, כל מה שאתה רואה כאן ואף יותר נחת בנמל תל אביב בקיץ 1934”, השיב לי הרברט בנחרצות יקית. העלייה היקית הצטיינה בעולים בעלי רכוש אבל לא נתקלתי בכמות כזו וסוג כזה של פריטים מאסיביים שהגיעו עם העולים.
“כאשר עלו הנאצים לשלטון משפחתי ואני התגוררנו בהאמבורג, אבי היה שופט ידוע ועשיר ואני עבדתי כפקיד בבית המשפט כחלק מההתמחות שלי”.
הרגשת בשינוי כשעלו הנאצים?”, שאלתי. “שינוי אתה שואל? הווילה של אבא כל כך ניקרה את עיניהם, שזה היה הבית הראשון שהם השתלטו עליו לאחר שתפסו כוח. הם החרימו מכל הבא ליד, את אבי לא ראיתי מאז. ספקתי להחליף עמו מילה בטלפון. גם אני לא קופחתי ובריונים שהפכו לגסטאפו תפסו אותי. הייתי מעין שבוי אצלם, כשנה וחצי. הם השתמשו בי לבצע עבורם שליחויות הפכו אותו לשפוט שלהם”.
קבינט גרמני ממחצית המאה ה-19. צילום- אילוסטרציה.
“איך בכל זאת הצלחת להימלט?” שאלתי. “אני לא יודע מה הייתה הכוונה שלהם לגבי. הם התייחסו אלי יפה כי הייתי מספר להם בדיחות והייתי מין שעשוע עבורם. ניצלתי את ההזדמנות יום אחד וברחתי לצ’כיה, משם עליתי לישראל”.
“איך, אם כך, הצלחת להביא ארצה את כל הרהיטים?”, שאלתי. “ובכן, אני לא ממש יודע כיצד הקונסוליה הגרמנית בישראל (היה דבר כזה) שמעה שאני נמצא בארץ והם פנו אלי. נפגשתי עם הקונסול ששאל אותי ‘אתה היית פקיד בבית המשפט בהאמבורג בין השנים 1929-33?’, כן, עניתי, והוא הוסיף: ‘חסרים לנו כ-30 תיקים שהתנהלו בבית המשפט, אולי תוכל לסייע לנו?’. כן, עניתי, אני גנבתי אותם ואני מוכן להחזיר אותם בתנאי שכל תכולת הבית של הורי תגיע לפלשתינה. לכשתגיע אני מתחייב להחזיר את התיקים”.
כך אכן היה, השנה היתה 1934 וכל תל אביב הקטנה חוותה מחזה מוזר – מכולה שהגיעה ארצה ובה תכולת ביתו של הרברט, ארוזה בארגזי עץ, מלווה ברשימה מפורטת של כל דבר וחפץ. לא נשברה אפילו כוס אחת. כל תכולת ביתי מונחת לפניך, כפי שהניחו אותה בשנת 1934 הנאצים ימח שמם, ואני החזרתי להם את התיקים שעסקו בעיקר בסיכסוכי שכנים ומשפטים נגד הרשות העירונית ובעלי חוב”.
שווי כל תכולת הבית, אם אתם כבר שואלים, על כל הרהיטים והפריטים, מוערך בכחצי מיליון דולר.
יורם ברייר
הכותב הוא יורם ברייר, המנכ”ל של “גמולב פלוס“.החברה שבניהולו עוסקת בסוגים שונים של הערכות רכוש. היא עושה זאת עבור חברות ביטוח. עבור כונסי נכסים שמבקשים למכור פרטי רכוש של פושטי רגל. לעיתים מגיעים אל משרדו זוג בהליך גירושים, המעוניין לקבל הערכת מחיר על שווי הרכוש שהם מחלקים ביניהם. לא אחת אלה אספני אומנות, המבקשים לדעת מה שווי האוסף שבידיהם ובכמה עליהם לבטח אותו.
אז לפני שאתם מזמינים מוביל שירוקן את הבית של סבתא ויתן לכם מחיר פיקס על פינוי כל הרכוש, כדאי להזמין מקצוען שיציץ על התמונות, יברר מהיכן הרהיטים ומי בנה אותם, יחפור באוסף המטבעות ויעשה סקירה גם בקופסת התכשיטים. יכול מאוד להיות שמתחבא שם אוצר שלא ידעתם עליו.
