בוריס שץ שינה את פני ההיסטוריה של האמנות הישראלית והיהודית ועם זאת מוזיאונים ואספנים חוששים להציג או לרכוש את פסליו שהם הצד החזק של יצירתו. איך זה קורה? מדוע אמן כה חשוב מסתתר בצל אמנות בצלאל?
חשיבותו של בוריס שץ
בוריס שץ היה אמן חשוב עוד בטרם הגיע לארץ ישראל להקים את "בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות" שפעל עד 1929 ונפתח כבצלאל החדש ב1935. ליצירותיו השפעה מרכזית על ההיסטוריה של האמנות בישראל והוא המייסד והמקים של המיזם שהפך לאקדמיה החשובה ביותר בישראל בעלת שם בעולם כולו.
גרעין אוספיו של מוזיאון ישראל הינו פרי עמלו של שץ
בין שאר פעולותיו בוריס שץ הקים את מה שנקרא 'בית הנכות הלאומי בצלאל' שהיה מוזיאון לכול דבר, בניהולו של מרדכי נרקיס, לאחר מותו של שץ הוריש מאוספיו ל'בית הנכות'. כאשר הוקם מוזיאון ישראל ב1965 עברה אליו תכולתו של 'בית הנכות בצלאל' ושימשה כגרעין לאוספיו, עד עצם היום הזה החלק האתנוגרפי במוזיאון נקרא בצלאל על שמו, למרות זאת הנצחתו של בוריס שץ כאמן נדחקת לשוליים. הוא מוזכר בעיקר בקונטקס של בצלאל, יצירה אחת שלו (דיוקן עצמי) תלויה במוזיאון.
הפער בין החשיבות ההיסטורית לביקוש ולמחיר
מחיר יצירותיו הנוכחי אינו משקף את איכותו וחשיבותו ההיסטורית ובנוסף יצירות מעטות שלו מוצגות במוזיאונים בארץ. הוא נותר עם ציורים בודדים שמוצגים על אף היותו פסל בעיקר שנות יצירתו. בוריס שץ צייר יחסית מעט ציורים ומרביתם נעשו בשלהי שנות העשרים כאשר נבצר ממנו להמשיך לפסל מסיבות בריאותיות אך פסליו לא קיבלו ייצוג ראוי. ניראה כי מוזיאונים ואספנים נמנעים מלהציג את פסליו ותבליטיו של פסל עטור פרסים ורב השפעה על אף איכות יצירות אלה.
אספנים רבים התעניינו בתקופה זו
נושא אספנות של פריטי בצלאל הוא מזה זמן תחום של אספנים משוגעים לדבר, ההיסטוריה של בצלאל הופכת את הפריטים והיצירות לפריטי אספנות מהטעמים הבאים:
1. זו תקופה שהחלה בתאריך מסוים והיוותה מהפכה. המוצרים היו שונים ממה שנוצר לפני בצלאל.
2. זו תקופה שהסתיימה ביום סגירת בצלאל הישן , בצלאל החדש באג'נדה שלו הכריז שהוא מתנתק מבצלאל הישן ולכן בעצם התקופה תמה ונשארה כמות מוגבלת של חפצים.
3. אופי הפריטים נשמר ביחודיותו, למרות שהיו במהלך השנים 1906-1929 שינויים שביטאו השפעות ולחצים שונים. אופי הפריטים המיוחד ברוחו של שץ הוא שילוב ייחודי של מוטיבים יהודיים עם רוח מזרחית– אוריינטליסטית שהתבטאה בכל תחום בו עסקו בבצלאל.
מה גרם לחשש מפסליו ויצירותיו של שץ?
ההשפעה של בצלאל על האמנות השימושית מחד והיות ורבים מבוגרי בצלאל המשיכו להתפרנס ממוצרים מסוג זה, הביאה לתקופה שבה יוצרו פריטים דומים לפריטי האספנות האלה וקשה לעיתים להבדיל בין פריטים חדשים לפריטי המקום מהתקופה. די מהר הצטרפו לחגיגה הזייפנים. במיוחד זויפו תבליטי הברונזה שיוצרו על פי תבליטיו של בוריס שץ. טכניקת יציקת הברונזה מהווה כר נרחב ליצרני הזיופים מכיוון שקל יחסית ליצור העתק כמעט זהה מפסל ברונזה קיים. מסיבות אלו ואחרות מוזיאונים ואספנים או רוכשים חוששים להיכנס לתחום בימינו, עובדה שהביאה להפסד הצורם בייצוג יצירותיו של בוריס שץ.
האפשרות לשינוי נמצאת בידינו
ישנן שיטות לזהות זיוף של פסלים על פי גודל ומשקל ועל כן נקווה שבעתיד נוכל לראות גם פסלים ותבליטים חשובים של בוריס שץ במוזיאונים ובאוספים חשובים. כמו למשל פסל זה : הנביא באסורים, שנחשב לפסל הכי ציוני של בוריס שץ שעוסק במעבר מחורבן לחזרה לישראל, פסל זה נעשה בהשפעתו של הרצל.
מאמר זה נכתב ע"י יורם ברייר, מנהל המקצועי של חברת גמולב שמאות שמסייע בין היתר בבדיקות אותנטיות של מגוון יצירות.
