מדהים שארץ שסועה ובמצב מלחמה מתמשך היא יצואנית כל כך משמעותית של שטיחים.
חלק מהסיבה נעוצה בכך שענף היצוא "מספר אחת" של אפגניסטן הוא הרואין. כך, רבים מבין העוסקים והמובילים בסחר בשטיחים עסקיהם משיקים לתחומים אחרים והעיסוק בסחר בשטיחים נחשב מכובד וחוקי לחלוטין, התוצאה לעיתים היא ששטיחים אפגנים נמכרים במחירים מאוד זולים כיוון שהם רק כסות למסחר האמיתי.
לאפגנים יכולות אריגה מהמעולות בעולם, כאשר המובילים בתחום אפגניסטן הם השבטים התורכמנים. התורכמנים ישבו מסורתית בטריטוריות שנמצאות מזרחה לים הכספי בואכה סין. ההיסטוריה הכבידה עליהם ורבים מהם נדחקו במהלך השנים מעבר לנהר האמו-דריה המהווה גבול בין אפגניסטן לרפובליקות הסובייטיות לשעבר, מלחמות רבות במיוחד במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 יצרו מצב שחלק גדול משבטים נוודים אלו מצאו עצמם באפגניסטן.
למרות שהתורכמנים אינם רוב באפגניסטן (הרוב הוא פשטוני) משקלם באריגה גבוה ממשקלם באוכלוסיה – לתורכמנים מסורת ארוכת שנים של אריגה איכותית ואריגים מעשה ידיהם נחשבים מאוד בקרב אספנים – האספנות של אריגים תורכמנים היא מלאכה מסובכת בהרבה מאספנות של אריגים ממקורות אחרים (למשל שטיחים קווקאזים). אם נשווה את ההבדלים בין השטיחים/אריגים תורכמנים השונים, להבדלים בין פוגות של באך – נראה כי ההבדלים בין השטיחים הקווקאזים השונים שנראים כמו הבדל בין מוסיקת רוק למוסיקת פופ.
לשטיחים התורכמנים מכנה משותף מאוד רחב – הצבע השולט הוא אדום עמוק בלמעלה מ 80% מהמקרים, השכיחות של הצבע האדום בשטיח היא 90% ואף יותר, הצבע המשני השכיח ביותר הוא כחול עמוק מה שמכונה באנגלית mid-night blue וגם הוא יופיע ב 80% מהשטיחים ויכסה כ10% משטחם. הדגמים בשטיחים התורכמנים הם גאומטריים. בדרך כלל דגמים החוזרים על עצמם ולא ממורכזים, הנקראים גולים (בשורוק). בעבר נהגו לחשוב שיש משמעות הקשורה לשבט או משפחה לכל גול ונעזרו בסימנים אלו בכדי להוכיח את השבט אשר יצר את השטיחים (המומחים מבחינים בלמעלה מ20 שבטים שונים בין התורכמנים).
התיאוריה בדבר הגולים, שהראשונה שהגתה אותה הייתה חוקרת רוסיה בשם מושקובה, נחלשה מסיבות שקצרה היריעה מלפרטן. כיום הטכניקה היא הרמז החשוב והקובע באשר ליחוס אריג או שטיח לשבט כזה או אחר.
אחת האניגמות בתחום השטיחים התורכמנים היא העובדה שאין ממצאים של אריגה תורכמנית לפני המאה ה-17.
למעשה יש שטיח אחד מהמאה ה-13 ששיך לקבוצת השטיחים הסלג'וקים (המוצג כיום במוזיאון לאמנות איסלמית באיסטנבול). שטיח זה הוא היחיד שמהווה אב קדמון לאריגים התורכמנים הן בעיצוב שלו והן בצבעוניות שלו. למרבה ההפתעה אין אפילו פיסת טכסטיל שיכולה לגשר על הפער של כ-400 שנה של היעדר ממצאים. אחת הסיבות לכך היא כי התורכמנים היו נוודים אמיתיים ומשום כך האריגים שימשו אותם בחיי היום יום שלהם. הם לא יצרו אריגים מסיבות אסטטיות אלא יצרו שקים לנשיאת גרעינים, לחם ומצעים. הם יצרו שטיחים לשימוש באהלים שלהם (יורטות או גאר). כך, טכסטיל שהיה בשימוש נשחק ומתבלה וכך לא שרדו אריגים.
תמוה כי אריגים כמו אסמליק ששימשו באירועים של חתונה והיו בשימוש מצומצם אף הם לא שרדו כפי הנראה תשובה טובה יותר נקבל בעתיד מן הסתם כאשר השימוש בטכנולוגיות של תיארוך באמצעות DNA יהפכו שימושיות ונפוצות יותר.
תמונות השטיחים בעבודת יד באתר באדיבות שטיחי אלי ששון
אנו עומדים כאן לרשותכם לכל שאלה או התלבטות. אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר בטלפון 072-2575216 או בדוא"ל [email protected]
