איך הוכחתי ששלושה אמנים ישראלים אכן אמנים מוכרים בישראל?
בנורבגיה פעלה גלריה ששמה קונצ' אינבסט ארט שעסקה בהשקעה באמנות. הגלריה קיימה כ50 מכירות פומביות בשנה בעיקר בנורבגיה ובארצות סקנדינביה.
כל יצירה נמכרה ללא מחיר מינימום. הצורך של הגלריה בכמות של יצירות הביא אותה לרכוש מאות יצירות בין השאר של אמנים ישראלים. המתחרים של הגלריה עשו לה "אמבוש" (מארב), תוך שימוש בטלויזיה הנורבגית ובשעת צפיית שיא הגיעו כתבים לגלריה ושאלו את בעל הגלריה: אלגה סטנסן, מי האמנים? התשובה שלו הייתה אמנים מוכרים בישראל בינהם זמי שטיינוביץ' (ז"ל), דן קידר וארפ קובץ'.
הטלויזיה התקשרה לפרופסור לאמנות בישראל שאמר שהוא לא מכיר אותם. הם יצרו קשר עם מנהלת בית מכירות בישראל שאמרה שהיא לא מכירה אותם חוץ מדן קיידר שהיא פוגשת בדרך לעבודה. כאשר דיברו עם אוצרת ממוזאון תל אביב היא הגדירה אותם כסאן דיי פיינטרס (אמנים של יום ראשון). בהמשך רואיינו מספר אמנים נורבגים מוכרים שלא חסכו ביקורת מרמת האומנות של האמנים ואחד מהם אף הגדיל לעשות ואמר שהוא לא היה עוטף את מתנות החג המולד ביצירות שלהם.
בעקבות כך סטאנסן הגיש תביעת דיבה כנגד הטלויזיה הנורבגית.
כאן אני נכנסתי לתמונה:
לצורך העניין ביצעתי בדיקה סטטיסטית של שכיחות היצירות של זמי שטיינוביץ' (ז"ל), דן קידר, ארפ קובץ' בבתים ובאוספים בישראל, לצורך השוואה השתמשתי בסטטיסטיקה של אמן מוכר, שמשרד החוץ הישראלי ושגרירויות ישראל בעולם הגדירו אותו "כאמן מוביל בישראל", התוצאות היו שהשכיחות של היצירות של אמנים זמי שטיינוביץ' (ז"ל), דן קידר, ארפ קובץ' היו גבוהות באופן מובהק מתוצאות האמן הזה ובדרך זו הוכחתי שאלו אכן אומנים מוכרים בישראל.
הסטטיסטיקה הקיפה שנת עבודה שלמה של חברת גמולב 36,000 ביקורים בבתים בישראל
הכתוב פרי עטו של יורם ברייר Yoram Braier מנהל מקצועי בחברת גמולב ירושלים שמאות כללית בע"מ
