מאז גילוי חיסול סינואר הרשת גועשת סביב התיק של אישתו שהוא תיק יוקרה של הרמס, לכאורה זיוף.

כמובן שקל מאוד להגיד בהינף יד תשובה חותכת כמו: "זה חיקוי, פח אשפה" אך כבעל מקצוע בתחום לא הייתי ממהר לתת תשובה חד משמעית בנושא על פי תמונה מטושטשת בלבד.

אנחנו עוסקים רבות בבדיקת תיקי יוקרה וחפצים נוספים ובתחום הזה אני צריך להיות מעודכן באופן קבוע. זאת מכיוון

שבתחום תיקי היוקרה הרפליקות, שלא לומר זיופים, הולכים ומשתבחים עם השנים ועל כן, כדי להיות מקצועי, עלי להמשיך לחקור וללמוד כל הזמן את שינויים, הטכניקות והסודות המקצועיים של חברות היוקרה כדי שאוכל לתת תשובות מהימנות.

יש לי כמה תובנות בנושא שאשמח לחלוק עם כל אספן או אספנית או כל אדם שהתחום מרתק אותו. בנוסף זאת גם הזדמנות נהדרת לבחון מה הופך מותג יוקרה לכזה.

בסרטון הזה אני מספר קצת מהסודות שעוזרים לי להבחין בין מקור לרפליקה גם אתייחס לסוגיית התיק של גברת סינואר וכל השיח סביב הנושא.

מוזמנים לצפות בסרטון כאן

הפוסט תיק ההרמס של גברת סינואר, מקורי או זיוף? הופיע לראשונה ב-גמולב שמאות כללית.

כל אלה גרמו לי לקבוע כי בסבירות גבוהה לא מדובר בציור אותנטי של האמן.

התגובה שקיבלתי מהמומחה לאחר ההסבר הייתה:
"אין שום סיכוי שבעולם שאת זה ניתן יהיה לדעת באמצעות אינטליגנציה מלאכותית"

השיחה גרמה לי להבין שגם אם אני מקווה שבינה מלאכותית יכולה לחסוך לי זמן יקר בעתיד עדיין רחוק היום שבו היא תחליף אותי לחלוטין.

חשוב להבין שכיום, על אף ההתקדמות הטכנולוגית המואצת, אין אף אפליקציה שמסוגלת לפשט את כמות הנתונים שאספו בראשם של כמה מומחים מעטים בעולם כדי שיתורגמו לזיהוי חד משמעי. מדובר בידע מורכב שמומחים אספו בניסיון ולמידה של עשרות שנים וכדי להפוך כל פרמטר שמומחה מזהה לישים לבחינה באמצעות בינה מלאכותית, דרושה לא פחות מעבודת נמלים מפרכת וגאונות.

יחד עם זאת, בפרמטרים שניתן להכניס למערכת, לבינה מלאכותית יש יתרון משמעות. אין לדעת מה צופן העתיד, לאן הטכנולוגיה תפתח והאם יהיו דברים שבהם הטכנולוגיה תוכל לתמוך בנו גם בתחום הזה. 
בהחלט ניכר שישנם דברים שלפחות בינתיים – רק עין אנושית ואינטואיציה יכולות לגלות.

כשאנחנו חושבים על מה יתאפשר בעתיד בתחום זה אנחנו רוצים לקוות שאנטיליגנציה מלאכותית תוכל לסנן זיופים מובהקים על פי קטגוריות מסוימות ולעזור לנו להגיע במהירות לאינפורמציה רלוונטית ליצירה שאותה אנחנו רוצים לבדוק ובכך לחסוך לנו זמן ולהנגיש ולשמר ידע יקר ובעל ערך.

האם אתם חושבים שהמומחים בעתיד יתחלפו בבינה מלאכותית ועד כמה?

הפוסט האם בינה מלאכותית יכולה להחליף שמאי מומחה בזיהוי זיופים? הופיע לראשונה ב-גמולב שמאות כללית.

כמו בכל דבר, גם בבחירת בית המכירות, חשוב לבחור את בית המכירות המתאים עבורכם ועבור החפץ שתרצו למכור.  חשוב לשים לב שקיימים היום ברשת בתי מכירות רבים שאמינותם מוטלת בספק ולכן כדאי לוודא שבית המכירות מקצועי ומנוסה, על ידי ביקורות והמלצות מאנשים אמינים. 

ניתן התייעץ איתנו על כך בקבוצת הפייסבוק שלנו "כמה זה שווה?".

לפני שאנחנו נגשים בכלל לבחור בית מכירות חשוב שנדע כמה שיותר מידע על החפץ שלנו:

1.מה סוג החפץ? 

כאן חשוב לדעת את הקטגוריה, את התקופה והמאפיינים הייחודיים של החפץ כדי לוודא שבית המכירות שפניתם אליו מנוסה במכירה של חפצים דומים לזה. למשל אם מדובר בתמונה אז לוודא שבית המכירות מכר יצירות של אותו אמן בעבר או של אמנים מאותה תקופה במחיר דומה וסגנון דומה. בסופו של דבר אנחנו רוצים לוודא שבית המכירות פונה לקהל היעד שירצה את החפץ שלנו ויסכים לשלם עליו את המחיר המקסימאלי.

2.כמה החפץ שלנו באמת שווה?

 בית המכירות מתחייב לתת אומדן שווי לחפץ שהוא מוכר, אך הוא נותן אומדן, או טווח שאינו בהכרח מותאם לאינטרס שלך, האינטרס המובהק של בית המכירות הוא לפני הכול למכור ולכן חשוב להגיע עם הידע הזה מראש. ניתן להתייעץ על כך בקבוצה שלנו "כמה זה שווה?" אך כאשר יש כמות גדולה של חפצים יקרים, מומלץ לבצע הערכה מקצועית והכוונה למכירה.

3.עד כמה בית המכירות הצליח למכור חפצים כמו שלך בהצלחה? 

ניתן לגשת למכירות הקודמות בכל בית מכירות שמכבד את עצמו וכך ניתן לבדוק האם סוג החפצים שאתה רוצה למכור, ברמת המחיר שאתה מצפה לה, אכן נמכרו בבית המכירות או לא.

לא כדאי למכור יצירה ששווה מאות אלפי דולרים בבית מכירות שרוב המכירות שלו מסתכמות בעשרות או מאות בודדות של דולרים ולהפך.

4.עד כמה דחוף לך שהחפץ יימכר? 

כאשר מנהלים משא ומתן עם בית מכירות יש לבדוק בכנות עד כמה דחוף לך למכור את החפץ באופן מידי או לא ובהתאם לכך להחליט אם להתפשר על המחיר או לא. חשוב לדעת שלפעמים גם התזמון של המכירה יכול להיות מאוד משמעותי, תלוי מי סוג האנשים שמתעניינים בסוג חפץ כמו שלך. אם יש לך אורך רוח תמיד ניתן לקבל כמה הצעות מחיר מכמה בתי מכירות מתאימים ולהחליט לאיזה בית מכירות נכון לך לפנות.

כמה פרמטרים נוספים לבחינת בית המכירות :

1. ממוצע מכירה של בית המכירות יאפשר לכם להבין אם היצירה שלכם היא בליגה של בית המכירות- לעיתים בית המכירות הוא בינלאומי ולא יקבל פריטים ששווים פחות מ 5000 $ למשל.

2. מה אחוז המכירה של בית המכירות – כלומר כמה מתוך היצירות שהוצאו למכירה אכן נמכרו . כך נדע אם יש סיכוי סביר למכור את היצירה  

3. מה אחוז המכירה במונחים של כסף, לצערי בתי מכירות לא מנגישים מידע זה וטוב נעשה אם נדרוש- מידע זה יאפשר לנו לדעת אם היצירה עתידה להימכר בטווח הערכה של בית המכירות.

זכרו שמכירה פומבית היא לא מדע מדויק ולכן כדאי לשמור על ראש פתוח ובנוסף לידע המקצועי וייעוץ מאנשים מנוסים, כדאי להקשיב לאינטואיציה ואם אין ניסיון במכירות פומבית, להתחיל מחפצים קטנים ויקרים פחות או לקבל עזרה והכוונה מקצועית.

אנחנו כאן לעזור ולייעץ, להצעת מחיר לייעוץ מקצועי מלאו את הפרטים כאן או פנו אלינו בקבוצת הפייסבוק "כמה זה שווה?"

הפוסט כיצד בוחרים בית מכירות ? הופיע לראשונה ב-גמולב שמאות כללית.

אנשים רבים טועים כשהם מחפשים מקום טוב למכור בו חפץ בעל ערך שברשותם. חשוב לזכור שגם לבית המכירות האמין ביותר יש בסוף אינטרס לקנות מכם חפצים במחיר נמוך ככל הניתן, ולאו דווקא לאפשר לכם להרוויח את המיטב מהחפץ שברשותכם, ולכן כדאי לכם להגיע עם ידע מוקדם.

אז מה לשאול לפני בחירה של בית מכירות?

• האם בית המכירות אמין? האם בית יעמוד בהתחייבותו וישלם לכם?

בית מכירות מתאים צריך להיות אמין וותיק שיש עליו המלצות ישירות ולא רק כתובות.

קיים מגוון רחב של בתי מכירות איכותיים בארץ. בתי מכירות מומלצים לדוגמא: תירוש, מצא ארט, קלאודיוס, קדם, אשתר, ארז דור ועוד. עם זאת, כל אחד מהם מתמחה בסוגי חפצים שונים וחשוב להגיע עם ידע מוקדם כדי לקבל את ההצעה הטובה ביותר מכל אחד מהם..

• האם הוא נותן לכם את הערך המקסימלי לחפץ שלכם?

וודאו שנמכרים בבית המכירות שתבחרו חפצים בסדר גודל של המחיר שאתם רוצים לקבל.

• האם החפץ יימכר או הוא יישאר בשוק וערכו ירד עקב כך?

חשוב שבית המכירות שתבחרו יתמחה בסוג החפצים שאתם רוצים למכור. יצירת אמנות שעוברת ממכירה למכירה לאורך זמן עלולה לאבד מערכה באופן משמעותי.

אל תופתעו אם נשארתם מבולבלים, זה תחום מורכב שרבים נפלו בו וזה לא חייב להיות כך.

לדוגמה מקרה שפגשנו לפני מספר שנים אדם שמכר את הירושה שלו פגש את המומחה של בית המכירות שהתעניין ביצירות שהיו בירושה ולפי המלצתו מכר את התמונה שברשותו במחיר שהמומחה הציע כאומדן שווי של התמונה. במכירה היורש קיבל פי 2 מהאומדן ושמח מאוד כי חשב שהרוויח בגדול. אך מאוחר מדי, כאשר המומחה שלנו פגש את התמונה, הוא גילה שבכלל הפסיד בגדול כי תמונה דומה מאוד של אותה ציירת נמכרה לאחרונה בפי 2 מהסכום שבו הוא מכר את התמונה שלו.

וזה הולך ונעשה גרוע יותר – בסיפור הבא של אדם אשר חוסר הידע המקצועי שלו נוצל לרעה על ידי רמאי שמכר לו תמונה של "רנואר" לכאורה במחיר ״מציאה״. רק כאשר התכוון למכור אותה הוא גילה שמיטב חסכונותיו הושקעו בפוסטר צבוע והמסגרת שווה יותר מהתמונה עצמה!

אז פעם הבאה שאתם מגיעים למעמד מכירה או קניה של תכשיט, שטיח, ציור או ריהוט עתיק שווה להתייעץ איתנו קודם. המומחים של גמולב מבצעים בדיקות אובייקטיביות עבור חפצי ערך עם ניסיון של מעל  40 שנה.  לכן חשוב להתייעץ לפני מכירה או קניה של חפץ בבית מכירות.

ייעוץ מקצועי יכוון אתכם לבית המכירות המתאים עבור החפץ שלכם. וגם יאפשר לכם להגיע עם ידע מוקדם שיאפשר לכם לבצע את העסקה הטובה ביותר עבורכם.

לייעוץ לחצו כאן

לפוסטים נוספים בנושא:

הפוסט איך תדע שבית המכירות אמין ומתאים לך? הופיע לראשונה ב-גמולב שמאות כללית.

אנשים רבים לא יודעים כיצד להבדיל בין חפצים שמעלים אבק בבוידעם לבין אוצרות כמו יצירות בעלות ערך, כלי כסף, חפצי אספנות שאנשים מבקשים לקנות בכסף רב. כדי לעזור לכם לזהות האם החפץ שברשותכם עשוי להיות בעל ערך הכנו עבורכם סידרת סרטונים אשר מאפשרת במספר דקות לקבל הכוונה ראשונית קש או זהב.

חפץ בעל ערך עשוי להיות; תמונה, פסל, אוסף בולים, כלי כסף, שטיח, אוסף מטבעות, כלי פורצלן, תכשיט, שעוני יוקרה, רהיט עתיק ועוד. כיוון שלא ניתן להקיף את כל סוגי החפצים פתחנו עבורכם קבוצת פייסבוק בה ניתן להתייעץ עם מומחה על חפצים שעשויים להיות בעלי ערך. בקבוצה ניתן להעלות שאלות לגבי החפץ שלכם ולקבל במתנה אומדן שווי עבור 3 פריטים ראשונים.

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק 'כמה זה שווה?' לחצו כאן

קש או זהב – הסדרה המלאה

האם הקדישמן שלך אותנטי או זיוף?

מה הם האלמנטים העיקריים שמאפיינים את ציוריו של קדישמן ויעזרו לכם לוודא שציור אותנטי.

כיצד תדע כמה שווה כלי הכסף שלך?

האם מדובר בכלי כסף או מצופה כסף ומה צריך לדעת כדי להעריך כלי כסף

איך תדע האם הפסל מקורי או זיוף?

פסלים ייצוקים יכולים להיות זיוף קל ולכן חשוב לדעת על מה להסתכל כדי לוודא שיש ברשותך פסל מקורי.

איך תדע אם השטיח הוא עבודת יד או מכונה?

סירטון זה יעזור לך להבין האם השטיח הוא עבודת יד, שטיח עבודת מכונה יהיה בעל ערך נמוך ביותר בסירטון הבא נכיר פרמטרים נוספים לזיהוי ערכו של שטיח עבודת יד. לסידרה מעמיקה בנושא שטיחים לחצו כאן 'שטח הדימדומים של השטיחים'

מהו סוג השטיח ואיזה שטיח יקר יותר?

סירטון זה יעזור לך להבין מה סוג השטיח שברשותך ומה סדר הגודל של שוויו. לסדרה מעמיקה בנושא שטיחים לחצו כאן 'שטח הדימדומים של השטיחים'

כמה שוווה פנינה?

בונוס קטן מתוך הכשרה של צוות הסוקרים שלנו. הסירטון הזה יעזור לכם לגלות האם הפנינה שלכם אמיתית ועד כמה היא יקרה.

גילית שמדובר בחפץ בעל ערך?

זה הזמן לפנות אלינו ונתאים עבורכם את ההערכה או השירות המתאים עבורכם.

הערכה מתאימה גם במקרים של תכשיטים ושעוני יוקרה שכדי לבדוק אותם יש צורך בכלי מעבדה.

הפוסט קש או זהב? הופיע לראשונה ב-גמולב שמאות כללית.

מה בסידרה?

1.הפשע המאורגן ואמנות

2. כיצד ביטוח מעודד גניבות אמנות

3. לאן נעלמות יצירות גנובות

יורם ברייר, המנהל המקצועי של גמולב ומומחה לערכת אמנות יחשוף בפנינו סיפורים היסטוריים ומקרים אמיתיים שטיפל בהם. כך נוכל ללמוד על המניעים לפשיעה באמנות, להיזהר מזיופים וקניית אמנות גנובה.

הסידרה הזו היא חלק "הסיפור מאחורי החפץ" – מפגשי זום בהם יורם חושף ידע וסיפורים בתחומים מגוונים הקשורים לאמנות, שטיחים, כלי כסף, פורצלן ודברי ערך נוספים.

את המפגשים הקודמים נותן לראות בערוץ היוטיוב של גמולב

ניתן ליצור איתנו קשר בכל נושא כאן.

1. הפשע המאורגן ואמנות

2.כיצד ביטוח מעודד גנבת אמנות

3. לאן נעלמות יצירות גנובות

הפוסט הסודות מאחורי גניבת אמנות הופיע לראשונה ב-גמולב שמאות כללית.

הסרטון עוסק בבעיה העיקרית בעולם הפיסול, זיוף פסלים על ידי יציקה מאוחרת. שיטת זיוף זו נקראת פוסטמוס. באמצעות תשומת לב למספר פרטים אותם נלמד בסירטון , כל אחד יוכל לזהות פסל שזויף כך. הזיופים בשוק האמנות כה רבים שאנחנו בצוות גמולב רואים לנגד ענינו את השליחות בהנגשת הידע. כך כל אחד יוכול להמנע מליפול ברשתם של זייפנים. על כן הקמנו את קבוצת הפייסבוק שלנו כמה זה שווה

הפוסט איך תדע האם הפסל מקורי או זיוף? הופיע לראשונה ב-גמולב שמאות כללית.

חשוב לדעת שכללי אצבע מתאימים לרוב היצירות של קדישמן אך כאשר היצירה היא חריגה: בנושא לא אופייני, נוצרה בתקופה מוקדמת או מידותיה חריגות, היא עשויה לעלות יותר.

הסרטון צולם כחלק מסדרת הסרטונים קש או זהב. כאן אנו לומדים כיצד לזהות מהו שווים חפצי ערך מסוגים שונים. הפעם איך נזהה יצירות אותנטיות של קדישמן שהפך למותג באמנות הישראלית.

לשאלות נוספות מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו כמה זה שווה?

הפוסט האם הקדישמן שלך אותנטי או זיוף? הופיע לראשונה ב-גמולב שמאות כללית.

וולפגנג פישר Wolfgang Fischer ב-1951 ושותפים ביצעו את מה שנחשבת למלאכת הזיוף המוצלחת ביותר במאה ה-20 ובכלל. לפי הודעתו הוא זייף מאות יצירות אמנות לטענתו 300 מתוכן תלויות במוזיאונים ברחבי העולם. בניהן יצירות של  אמנים כמו  Max Ernst, Heinrich Campendonk, Fernand Léger , Kees van Dongen ואחרים.

איך הוא עשה זאת?

שיטת העבודה של הקבוצה הייתה מתוחכמת מאוד. רעיתו של פישר הלן Beltracchi שיתפה עמו פעולה ,  הזוג עשה שימוש בשם משפחתה אשר מרמז על ייחוס אצולה גרמני. הם החזיקו את היצירות המזויפות בבית שהיה שייך למשפחה מזה דורות. כאשר מומחי האמנות מתבקשים לבחון אותנטיות של יצירת אמנות, הבדיקה הראשונה שהם עושים היא: פרובננס או בעברית ייחוס. הם בודקים את ייחוסה של היצירה ? מהו ייחוסה מהם גלגולים שעברה ממועד שבו נוצרה  ועד יום המכירה. לשם כך השם בלטראקי עזר מאוד.

כדי ליצור הוכחה שהיצירות מלוות את המשפחה מזה דורות עשה וולפגנג תרגיל גאוני, הוא צילם את רעייתו לבושה בביגוד, תסרוקות וכובעים מתחילת המאה ה-20  במקומות שונים בבית , את הצילומים בצעו במצלמה שהייתה ברשותם שגם היא יוצרה ב1905 , הם אף רכשו ניירות צילום מהתקופה ביצעו פיתוח של הצילומים שהתאים לפיתוח שאפיין את תחילת המאה ה-20 ופזרו את הצילומים באקראי במקומות שונים ברחבי הבית. המומחים מצאו את הצילומים והשוו אותם ליצירות שכביכול צולמו ברחבי הבית כאשר לכאורה סבתה של הגברת הלן הייתה המצולמת וברקע יצירות התלויות על הקירות.

לאחר שהמומחים השתכנעו לגבי הפרובננס נותרו בדיקות כימיות ושגם אותן הצליח בלטראקי לעבור.  הוא דאג לחקור את שיטות העבודה של כל אמן ואמן ולבצע את הזיוף באופן המתאים לשיטת עבודתו של כל אמן. הוא התאים את העץ והבדים למה שאפיין אות האמן.  למשל מקס ארנסט צייר על בד אותו הניח על גבי משטח עץ והטבעה של הטקסטורה של העץ מופיעה בבדי יצירותיו, בלטראקי דאג לעבוד בשיטה כזו.

מרגע בלטראקי הפך להמקור לגיטימי ומקובל ביידי החוקרים  וקיבל חותמת "כשרות" נוצר יש מאין "אוסף אמנות מדהים שאבד לעולם "  (יצירת הזיופים נמשכה) וכמובן שלא היה עוד צורך לבדוק. כך ניתן לייצר יצירות מבוקשות של האמנים והופיעו גרסאות לא מוכרות של אמנים מפורסמים והחגיגה נמשכה.

אז מה הפיל את הזייפן הדגול?

לאחר שהתגלתה התרמית התברר שמה שהפיל את הזייפנים היה הפיגמנט הלבן .

במאה התשע עשרה הלבן על בסיס עופרת הוחלף בלבן על בסיס אבץ. הסיבה לכך הייתה שהעופרת הרעילה פגעה בבריאות של אמנים רבים (יש טוענים שזו הייתה סיבת המוות של רבים וטובים). הבעיה עם הלבן על בסיס אבץ הייתה שהצבע מצהיב עם השנים והופך עכור , משום כך בשנות השלושים נכנס לשוק צבע לבן חדש על בסיס טיטניום אוקסיד שהחליף את האבץ. בלטראקי רכש לבן על בסיס אבץ בהולנד אצל ספק , מה שהוא לא ידע הייתה העובדה שבלבן שהוא רכש היו שרידים של טיטניום אוקסיד (שאפיין את הצבעים החדשים) ולכן התגלתה התרמית בבדיקה די פשוטה.

בלטראקי נשפט במשפט בזק שנמשך 40 יום וקיבל 6 שנים בכלא רעייתו 4 שנים. לאחר שיצא מהכלא הוא התמודד עם תביעות בגובה 30 מיליון יורו של נפגעי זיופיו. יש טוענים שפגיעתו אף גבוהה פי עשר בגלל שרבים לא היו מוכנים להתוודות שנפלו בתרמית של בלטראקי.

נכתב ע"י יורם ברייר המנהל המקצועי של חברת גמולב

למידע נוסף מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק  כמה זה שווה? להערכה מקצועית ולנושאים נוספים ניתן למלא את הפרטים כאן

הפוסט אמנות הזיוף או האמן הזייפן הופיע לראשונה ב-גמולב שמאות כללית.

הפוסט גלריה נרווגית נגד הטלוויזיה – הסיבה: אמנות ישראלית הופיע לראשונה ב-גמולב שמאות כללית.

לכן, בעת שרוכשים תכשיט משובץ ביהלומים, חשוב לוודא שהתכשיט אכן תואם את התיאור שלו אחרת יתכן שאת הנזק יחוו רק היורשים.

בסופו של דבר, במקרה זה, כולם יצאו מרוצים.
טעיות כאלה קורות כיוון שיש היום חיקויים איכותיים ליהלומים שלא ניתן להבחין בכך בעין אך עם קצת ערנות, כמו זו של הסוקרים שלנו, ובמקרה של חשד ניתן להפנות לבדיקה.

איך נדע שהאבן המשובצת היא אכן יהלום? 

ישנן 2 בדיקות פשוטות שניתן לעשות שיעזרו לנו לדעת אם האבן שבידינו היא יהלום או חיקוי, אך הן לא וודאיות. הבדיקות הן קושי ומוליכות חום.

יהלום הוא החומר הקשה ביותר בטבע, ולכן הוא לא נשחק לאורך זמן. בתכשיט חדש קשה יהיה להבחין בשחיקה של האבן גם אם מדובר בחומר שאינו יהלום. לעומת זאת, כאשר התכשיט נמצא אצלנו תקופה נוכל בהתבוננות מעמיקה בעזרת זכוכית מגדלת או מגע בקצוות, לגלות אם מדובר ביהלום אמיתי או לא.

חשוב לנקות את התכשיט במים וסבון ואז להביט באמצעות זכוכית מגדלת משטחי הליטוש של  היהלום ולנסות לזהות האם יש סימני שחיקה. חשוב לדעת שיתכנו שריטות ביהלום שנגרמו בתהליך הליטוש, הליטוש נעשה  בעזרת יהלום אחר ובמקרה כזה אין מדובר בשחיקה. 

ביהלום המפגש בין משטחי הליטוש הוא חד , כאשר מדובר באבן חן המחקה את היהלום ברובן המפגש הזה מעוגל.

תכונה נוספת ייחודית ליהלום היא מוליכות חום גבוהה. לכן אם מקרבים את השפתיים לאבן והתחושה קרה, קיים סיכוי גבוה שמדובר ביהלום אמיתי. השפתיים רגישות לטמפרטורה יותר מאשר כפות הידיים ולכן כאשר הן נוגעות ביהלום החום עובר דרך היהלום החוצה והתחושה שמתקבלת היא קור. אך מי שלא  מכיר את תחושת המגע ביהלום עשוי לטעות גם בזה. 

אם היהלום אינו משובץ ניתן לסמן קו על ניר לבן ולהניח את היהלום עליו כאשר העוקץ כלפי מעלה ולנסות לראות באם הקו נראה דרך היהלום, אחת התכונות החשובות של יהלומים-שמושגת באמצעות הליטוש המיוחד – היא שיהלום מחזיר כול אור שנכנס אליו מהכתר בחזרה דרך הכתר , במילים אחרות אור לא "בורח " ולכן הקו יעלם , אבן חן שונה שמקדם שבירת האור שלה שונה כן תשקף את הקו.

בדיקות ביתיות אלה יכולות רק  לעורר חשד ראשוני.  במעבדה מקצועית מתבצעת  בדיקת מוליכות חום עם מכשיר ייעודי שבעזרתו ניתן לדעת בוודאות האם מדובר ביהלום. בנוסף,  ניתן לבדוק את איכות היהלום ולהעריך את שוויו באופן מדוייק.

כיום, ישנם חיקויים איכותיים ליהלומים וזיהוי יהלום בעין בלתי מיומנת קשה ביותר.

אם יש לך חשד שהיהלום לא אמיתי חשוב להגיע לבדיקת מעבדה.

לבדיקת מעבדה והערכת שווי לחצו כאן 

או חייגו 03-6252424

סיפור של יורם ברייר, הנהל המקצועי של חברת גמולב שמאות.

הפוסט יהלום אמיתי או חיקוי? הופיע לראשונה ב-גמולב שמאות כללית.

יצירת אמנות מזויפת עלולה להגיע בהמון צורות וצבעים. מקובל לחשוב שיצירה עלולה להיות מזויפת רק אם ערכה עולה על מאות אלפי דולרים שהרי לא ישתלם לאף אחד לזייף יצירה כזאת.

דברו איתנו

אמנים רבים יצירותיהם זויפו בחייהם ולכן זיוף ישן שכיח לא פחות.

אמנים רבים יצרו יחד ופעמים רבות יצירותיהם דומות כל מה שעל הזייפן לעשות הוא למחוק את החתימה ולהוסיף חתימה יקרה יותר.

כיצד מזהים יצירת אמנות אם היא מזויפת?

כאשר שמאי אומר לכם שהוא יודע בוודאות שיצירה היא אותנטית חשוב לוודא שהוא מתמחה באמן אם מדובר באמן בעל שם עולמי חשוב שדעתו תהיה מקובלת על הקומיטה של האמן.

אמנים בעלי שם עולמי , שגאל, פיקסו, מירו, דאלי, רנואר ודומיהם אשר יצירותיהם נמכרות במיליוני דולרים, אישור למקוריות של יצירותיהם נמצא באחריות קומיטה (ועדה) אשר בד"כ מורכבת מיורשים (בעלי הזכויות) לעיתים אנשי מקצוע נמנים על הצוות המאשר , לעיתים מדובר במוסד כמו מוזיאון (במקרה של דאלי או מירו למשל) , אמן השייך לקבוצה של OLD MASTERS לעיתים מוקם גוף המטפל ביצירותיו כמו למשל רובנס (הרוביניום בבריסל) רמברנדט ( הועדה של רמברנדט ליד הריקס מיוזיאום).

מסתבר שישנם אמנים ש"מושכים" את הזייפנים מסיבות שונות : קל יותר לזייף את יצירותיהן, קיים ביקוש ליצירותיהם, המידע על עברם בעייתי, האמנים מגיעים ממדינה שבה האתיקה פחות קפדנית (בלשון המעטה).

אנשי מקצוע עלולים ליפול בפח ולעיתים בקלות , לכן חשוב מאוד לבקש שירותים של קבוצה גדולה ומקושרת כי מידע על מאות ואלפי אמנים דורש קשרים עם מומחים מכול העולם .

איך תזהו תמונה אמנות מזויפת

חברת גמולב היא החברה הגדולה והוותיקה ביותר בישראל בתחום של הערכות של דברי אמנות הערכות של מומחי גמולב מקובלות  במגוון מקומות בעולם מעידה על כך שהידע הזה נגיש לצוות המקצועי, דבר שאינו מובן מאליו בתחום זה הפרוץ בישראל.

פרובננס

הגורם שכול מי שעוסק ביצירת אמנות יקרת ערך יעלה מיד בתחילה הוא הפרובננס,  יש להתחקות אחר גלגולה של היצירה. כאשר ניתן לגלות קשר ישיר לאמן או לגלריה שייצגה את האמן הסיכוי לזיוף קטן, כאשר היצירה הגיעה ממוזאון ואו קיבלה אישור בעבר, קל יותר לקבוע כי היצירה אותנטית.

בדיקות מעבדתיות:

סוג אחד של בדיקה פשוטה הוא בדיקה באור אולטרה סגול אז ניתן לראות תיקונים ותוספות מאוחרות כך ניתן לוודא שהחתימה על גבי היצירה נעשתה בזמן בו היצירה צוירה.  בדיקה זו אינה מספיקה.

בדיקת פיגמנטים: בדיקות אלו דורשות ידע מדוקדק באילו חומרים השתמש האמן, ההיסטוריה של הצבעים מלמדת כי חלו שינויים בהרכב הצבעים במהלך השנים מעבר לכך השינויים שחלו במהלך המאה שנה האחרונות אינם דרמטיים ולכן הדרך הבדוקה היא להשוות את היצירה ליצירה מוכחת של האמן מהתקופה ולקבל תמונה באילו מרכיבים הוא השתמש ולהשוות ליצירה הנבדקת.

צילום אינפרה אדום: צילום אינפרה אדום מאפשר חדירה מתחת לצבע ובעזרתו ניתן לראות רישומי הכנה של האמן שינויים שהוא ערך במהלך העבודה שלו , לזה קוראים באיטלקית פנטימנטי המצאות שינויים כאלו עוזרת להוכיח שהיצירה אותנטית כי זייפן לא משנה את היצירה במהלך העבודה.

צילום רנטגן : צילום רנטגן מאפשר חדירה עמוקה יותר לשכבות הצבע ומאפשר לעקוב יותר מקרוב אחר תהליך העבודה.

השוואה של הבד והשדרית , אמנים נהגו לרכוש את הבדים ואת השדריות (בהנחה שניתן לבדוק את הבד והשדרית המקוריים) במקומות קבועים ולכן השוואה עם יצירות מוכחות מהתקופה יאפשרו קביעה זו.

להערכת שווי מקצועית או בדיקת מעבדה חייגו 03-6252424.  לשאלות נוספות ואמדן מחיר בחינם ניתן להעלות תמונה לקבוצת הפייסבוק שלנו כמה זה שווה? גמולב.

הפוסט איך תזהו תמונה אמנות מזויפת הופיע לראשונה ב-גמולב שמאות כללית.

כיצד אפשר למנוע מצב כזה?

 תמונה להמחשה בלבד

איך עובד שמאי בודד כיום?

כיום בעידן האינטרנט ניתן לבצע הערכה לביטוח של אמנות ועתיקות על ידי שמאי יחיד המתייעץ עם מומחים מכול הסוגים באמצעות המדיה הדיגיטאלית וזה מה שחברות ביטוח רבות עושות. עם זאת בכדי להעריך במדויק יצירות אומנות יש צורך במידע וגישה לבעלי מקצוע ויועצים בכול העולם. השמאי לבדו לא יכול לזהות זיופים ולדעת מחיר של יצירות שהן לא בתחום התמחותו.

מה צריך לדעת כדי להימנע מזיופים?

כדי לזהות זיופים  צריך להתמחות בכול אמן ואמן, יש לבצע בדיקות מעבדה כימיות של יצירות האמנות, לצורך כך צריך מעבדה. שמאי בודד לא יכול להתמודד עם דרישות אלה וסופו של דבר הוא עלול לטעות.

בנוסף בשוק הנוכחי יש צורך להיות בקשר שוטף עם הרבה מייצגים, גלריות, מוזיאונים, רסטורטורים, כדי להבין היכן נמצאות יצירות אותנטיות מוכרות. בארץ יש כיום כ 20-30 גלריות גדולות ו 300 גלריות קטנות יותר ו 110 בתי מכירות זה הרבה מעבר יכולתו של אדם בודד.

כדי לתת חוות דעת לבית משפט או לייעץ ברכישה או ערובה השמאי צריך לא רק להכיר את השוק להיות בקשר עם שחקניו אלא גם להיות מודע למשל אם רשת עבריינים פועלת בשוק יצירות האמנות ולדעת מהן היצירות שהם מנסים להכניס לשוק בכדי להפיל קונה תמים או חברת ביטוח.

איך אפשר היה למנוע את נפילת חברת הביטוח?

נפילתה של חברת הביטוח הייתה צפויה עבור מי שמעורה בענף האמנות ומודע לדמויות מוכרות בענף הזיופים. כאשר ניבחר שמאי, חשוב לבדוק שעומד מאחריו צוות של יועצים ושהוא מקושר לבעלי מקצוע בכל העולם. 

גמולב היא החברה היחידה בארץ שחוות הדעת שלה מקובלות גם בעולם. השמאים של גמולב עומדים בקשר עם גלריות רבות בארץ ובעולם ונעזרות באופן קבוע במומחים, מודעים לפעילות של זייפנים בארץ ובעולם ובצוות שלה ישנם מומחים לאמנים רבים.

הכותב: יורם ברייר, מנהל מקצועי של חברת גמולב, למידע נוסף ומענה מקצועי על שאלות מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק, https://bit.ly/2t0zFGy

הפוסט למה חברת ביטוח נתבעה בסכום של 13 מליון ש"ח על ״גנבת״ יצירות מזויפות? הופיע לראשונה ב-גמולב שמאות כללית.

זיופים, חיקויים ,העתקים, בסגנון  כל אלו גילם כימי הציוויליזציות.

כבר ביוון העתיקה רבו שכאלו.

בעיקרון אין כל בעיה להעתיק יצירה של אמן מוכר ובתנאי שעובדת היות היצירה העתק מודגשת באופן בולט , העתק הופך זיוף או העתקה מפרה בשעה שהוא מתיימר להיות מעשה ידי אמן אחר, במפורש בחתימתו.

המוטיבציה לזייף יצירות אמנות תלויה כמובן בהיות המקור שווה ערך רב.

בשוק אנו מוצאים מספר  סוגים של זיופים:

1. הדפסה דיגיטאלית על בד של היצירה המקורית וצביעתה בצבעי אקריליק או שמן בצבעים הרלוונטיים עד אשר השכבה הראשונה נסתרת על ידי הצבע ואי אפשר להבחין בבד המודפס.
2. פוסטר מודבק לבד וצבוע באופן דומה.
3. העתקה של היצירה בצבעי שמן או אקריליק.
4. ביצוע של יצירה לא מוכרת של האמן בטכניקה שלו ובחתימה שלו.

שלושת האופציות הראשונות הן יחסית קלות לזיהוי היות ובאיזה שהוא מקום נמצא את יצירת המקור אשר שמשה כמודל לזיופים.

האופציה הרביעית היא הקשה ביותר לזיהוי.

שוק האמנות מתמודד עם זיופים באמצעות ועדות (קומיטה) ספציפיים לכול אמן (בעל שם) למשל קומיטה שגאל, למשל קומיטה פיקאסו וכו'.

הקומיטיים השונים מרכבים בדרך כלל מגלריה שבחיי האמן יצגה אותו ואוחזת בארכיב יצירותיו , מכון מחקר אם מדובר באמן לאומי דוגמת רובנס  אז מכון שנקרא רובינינום עוסק בזה.

מכון ששייך למשפחת האמן ומיוצג על ידי בן משפחה אשר אוחז בזכויות היוצרים של האמן (עד שבעים שנה לאחר מותו) כמו למשל קומיטה שגאל או קומיטה פיקאסו.

פעמים רבות נכתב קטלוג המקיף את כל עבודותיו המוכרות הקטלוג נקרא קטלוג ריזונה ובו מפעם לפעם נכתב כרך נוסף כל אימת ומתגלות יצירות חדשות , לאמנים מסוימים ישנם קטלוגים נפרדים לרישומים, שמנים, הדפסים וכו'.

ככל שחולף הזמן וזכויות היוצרים פגות מתמלא החלל במומחים ואם נבנה קומיטה הוא בדרך כלל ועדה של מומחים מהאקדמיה שמלווה או עובדת תחת מטריה של מכון מוכר, למשל וילדשטיין שמשמש כמכון החשוב ביותר בעולם ומושבו בפריז.

מהם הפרמטרים לקבוע אם יצירה היא יצירה מקורית:

1. כיום "עגל הזהב" אליו כולם נושאים עיניים הוא הפרובננס או בעברית תולדותיה של היצירה, כיצד התגלגלה היצירה מיום עזיבתה את הסטודיו של האמן, בד"כ ידרשו לכך מכתבים, צילומים הופעה של היצירה בצווי ירושה ושאר עדויות כאלו. אם היצירה הוצגה בתערוכות, מופיעה בקטלוגים ישנים, או פורסמה בכול אופן אחר.
2. הסגנון של היצירה אם הוא תואם את סגנונו של האמן.
3. החתימה של האמן אם היא תואמת את חתימתו של האמן בתקופה בה היא צוירה.
4. אישור של קומיטה כאמור.

היות ושוק האמנות הוא שוק שמרן ולא מפותח מבחינה טכנולוגית , שוק שמתגלגלים בו כספים רבים , הסיכון בזיוף יצירת אמנות הוא סיכון נמוך, הענישה על זיוף מזערית אם בכלל כל אלו קורצים לזייפן שהמשוכה העיקרית שעליו לצלוח היא משוכת הפרובננס שאם יצליח להדביק ליצירה פרובננס טוב הוא יכול לאשר אותה בקלות ומכאן הדרך למכירה מוצלחת פתוחה.

באחת הדרכים הללו נתקלתי בעצמי בתחילת שנות התשעים, זו הייתה תקופה שבה החלו להגיע עולים מברית המועצות שהתפרקה, במקביל בשנת 1989 התקיימה מכירה של אמנות רוסית במוסקבה על ידי בית המכירות סותביס' מכירה שהביאה לתוצאות מכירה ב6 ספרות ערכים שהשוק בברית המועצות לא הכיר ונולדה מוטיבציה רבה להתחיל לזייף!

בשנת 1992 השוק הרוסי כבר הבין כיצד זה עובד וכאשר נקראתי לדירה ברחוב הא' באייר בקומה שלישית נשאלתי על יד בעל הבית אם יש לי רשימה של אמנים שאני מבקש לרכוש מבין האמנים האוונגרדיסטיים הרוסיים, שאלה זו די הפתיעה אותי כי הייתי רגיל למצב שבו בעל הפריטים מספר לי מה באמתחתו כי הרי האמנים אינם בין החיים. התשובה הייתה "ראה לנו יש אפשרות להביא לך אמנים מכול סוג , פופובה, גונצ'רובה, מלביץ', אקסטר …" הרשימה עוד ארוכה המחיר תלוי בגודל, אנחנו מוציאים את היצירה מרוסיה לגרמניה שם היא הולכת למכון ובו מקבלת את הגושפנקא שהבד הוא מתחילת המאה והפגמנטים גם כן, החתימה מיום ציור היצירה , משם לצרפת שם המומחה שלנו בודק ומאשר נותר לא סגור נושא הפרובננס,  אבל אנחנו עובדים עליו,  הכנסייה בקייב תאשר שאלו יצירות שניתנו להם במתנה בשנות השלושים…"  כך ניתן לרכוש יצירות אוונגרדיסטיות רוסיות במחיר שווה לכול נפש בשעה שיצירות מקוריות עולות כבר מאות אלפים ומקצתן מיליונים (שנת 1992).

לפני כ-7 שנים נתפס זייפן גרמני בשם בלטרקי אשר זייף יצירות של אמנים רבים ולטענתו כ-300 יצירות שלו מעטרות את קירות מיטב המוזיאונים בעולם, בלטרקי נקט בשיטה שונה הוא בעצם שמו פישר את השם בלטרקי שאל מאשתו שגם ירשה טירה בדרום גרמניה.

יום בהיר אחד נקראים מומחים לאמנות לבדוק אוסף יצירות חשובות מתחילת המאה העשרים שנמצאו בטירה ולא נודעו עד אותו יום. כאשר המומחים מגיעים לבית כמובן הם מבקשים לראות פרובננס והתשובה היא תשובת תם "למה הכוונה?" "מסמכים , מכתבים וכו'" עונים לבעלי היצירות "בואו ונבדוק…" הם מחטטים במגירות ובאחת מהן הם מוצאים ערימת צילומי משפחה בשחור לבן ולמרבה ההפתעה מתגלות מקצת מהיצירות תלויות על קירות הטירה ברקע צילומי מה שנראה כמו מפגש משפחתי או צילומי הסבתא של הגברת עם תספורת אופיינית לשנות העשרים עם כובע נוצה ובגדים תואמים ובמקרה מהקיר מציצה יצירה המוזכרת, כל שנותר אם כן זה לאמת את הצילומים כלומר ממתי הניר ובאיזו מצלמה צולמו הצילומים , למרבה ההפתעה התוצאות שהתקבלו היו

1900-1915, כך נפרץ הסכר ובעצם כל מה שהגיע מהמקור הזה כבר נחשב למהימן כי עברו את מבחן הפרובננס.

לאחר שנים התעורר החשד ונעשתה בדיקת פיגמנטים , כאן  המקום לציין כי השינוי הבולט בתחום הפיגמנטים היה השימוש בצבע הלבן שהיה לפנים על בסיס עופרת (צבע רעיל ולכן הפסיקו להשתמש בו) לאבץ (צבע אשר מחליף את הגוון לצהבהב ולכן הפסיקו להשתמש גם בו) בתחילת שנות השלושים החלו להשתמש בצבע לבן על בסיס טיטניום.  מה שהזייפן בלטרקי (או פישר) לא ידע שגם כאשר הזמין מספק הצבעים שלו צבע לבן על בסיס אבץ היו בו שאריות של טיטניום ומספיקות שאריות בכדי לזהות את המתכת ובכך כל מפעל הזיופים קרס!

הפוסט זהירות זיופים הופיע לראשונה ב-גמולב שמאות כללית.

סיפורם של האספנים

פרח היתה בת לזוג ניצולי שואה שעלו לארץ לאחר ששרדו את השואה, לא הצליחו להתאקלם במדינה המזרח תיכונית והיגרו ל…גרמניה. היא הכירה את גבריאל, שעסק במסחר במתכות, כאשר היא עצמה התמחתה במסחר בזהב. כאשר פגשתי את גבריאל בארץ, הוא עסק בעיקר במסחר באבץ.

למרות שהתגוררו בוונקובר בקנדה, הרבו בני הזוג להגיע לישראל. אמנות ישראלית ובכלל אמנות מהמזרח הקרוב, שבתה את ליבם. במהלך הזמן בנו לעצמם אוסף אמנות ישראלית מרשים ומי אם לא גלריה נחשון היתה שם כדי לספק את תאבונם של אספנים עם כיסים עמוקים.

במהלך שנות השבעים לא היו הרבה גלריות "רציניות" בתל אביב וכך הצליח בעל הגלריה לשכנע את הזוג לרכוש ממיטב אמני ישראל כגון; קדישמן, אמני דלות החומר, אמני אופקים חדשים ועוד מגוון רחב של אמנות ישראלית טובה ואיכותית.

בשל הקשר לגרמניה גלרית נחשון מצאה עבורם יצירות של האמן היהודי הנודע אורי לסר. בני הזוג התאהבו בשטיחים בעבודת יד ומצאו ספק לפריטים נדירים ואיכותיים בדמות מיראחור, סוחר פרסי ממולח שהיגר לקנדה, מדינה מסבירת פנים, כאשר הלחץ של האיסלם הפונדמנטליסטי הפך בלתי נסבל לעסקים בטהרן.

פגישתי עם הזוג

פגשתי את בני הזוג אשר חיפשו מומחה לאמנות ושטיחים לאחר נזק שנגרם ליצירות שלהם. כך התגלגל סיפורנו: באחד מסופי השבוע התבקע צינור מים הגובל בחלקת ביתם, אשר שייך לעיריית וונקובר. התבקעות הצינור גרמה למים לחדור למרתף ביתם של הזוג . ביתם הוא בית מידות בעל 4 קומות וחלקת אדמה מסביבו.  הזוג הבחין בדליפה רק לאחר כ 24 שעות ואז הוזעקה חברת הביטוח, אשר שלחה צוות מיומן למקרים כאלו. "אתם תצטרכו לעזוב את הבית ל 48 שעות לפחות" נמסר להם. " אנחנו יכולים לעבור ליחידה המשנית?" שאלו. באותו מתחם בנו בני הזוג דירת אירוח ולשם עברו. הם הביטו בעיניים משתוממות כיצד ביתם נאטם כאילו היה תחת מתקפת גזים למרתף הבית הוכנסו תנורי חימום ויחידות בלוארים גדולי מימדים . "לא כדאי לאתר את מקור חדירת המים? " שאל גבריאל, הוא לא ממש זכה לקבל תשובה והעבודה נמשכה.

לאחר 48 שעות כבר הבינו בני הזוג שה "טיפול" המקצועי יביא יותר נזק מתועלת ושההישג היחיד שהושג היה שהבית יכל לשמש כולו כסאונה רטובה. לאחר עוד כ 48 שעות של וויכוחים ניאותו אנשי המקצוע להסיר את האטימה ולכבות את התנורים, לנסות לאתר את מקור הדליפה ולאחר התערבות העירייה אף לחסום אותה.

כאן המקום לספר כי בני הזוג בנוסף לכל הם אניני טעם וכול המסעדות שהם פוקדים חדשות לבקרים מודעות לכך שלא יעלה על הדעת להציע להם יין כיוון שגבריאל לוקח עמו לכול סעודה בקבוק יין איכותי ואף משלם ביד רחבה דמי פיקוק למלצרים אבל היות ולמסעדנים קשה להתמודד עם איכות היינות אותם הוא נוהג לשתות הם מקבלים זאת בהבנה. שוד ושבר , אוסף 3000 בקבוקי היין הנדירים שאסף גבריאל-  הפך לחומץ איכותי (או היה בכיוון להפוך לכזה).

כמובן שיצירות האמנות שהיו פזורות בבית נפגעו,  מי יותר ומי פחות  וגם לשטיחים בעבודת יד נגרמו נזקים. על רקע זה הגעתי לקנדה על מנת לתת חוות דעת מלומדת למשרד עורכי הדין ששכרו.

המלצתי שייטב אם יזמינו רסטוראטור מומחה וכך היה. הרסטורטור הוזמן מאחד המוזיאונים המובילים. לצורך חוות הדעת שהיתי שבוע בוונקובר וזכיתי לאירוח מלכותי. לאחר שבוע השלמתי את עבודת השטח.

להפתעתי גיליתי שאחת מהיצירות שהיו מיוחסות לאמן אורי לסר הייתה מזויפת! "פרח, ראי אני ממליץ לך לא לתבוע בגין היצירה הזו" אמרתי ."מדוע?" הייתה התשובה "לא נראה לי שהיא מקורית" השבתי. "מה ?! לא יתכן…" "פרח אני משוכנע אבל בכדי להיות בטוח אשלח צילום לד"ר סיביל גרוס, שכותבת את הקטלוג של האמן ונחשבת לברת סמכא עולמית ליצירות האמן" עניתי, "כן, תעשה זאת. אם צריך אני אשלם שגם היא תבוא ותצטרף לכוחותינו. את היצירה רכשנו בשנות השמונים מבעליה של גלריה נחשון.  האיש אמנם נפטר בינתיים אבל בתו ממשיכה. אשוחח עמה ואודיעך דבר".

שלחתי את צילום היצירה לד"ר גרוס ושוחחתי עמה בטלפון לאחר מכן "סיבילה, שלחתי לך צילום של יצירה שנטען כי היא של האמן אורי לסר מה דעתך" שאלתי, "זהו זיוף בוטה" הייתה התשובה, סיבילה הצרה נטען כי נרכשה בגלריה ידועה בתל אביב ומחר אולי יהיו לי אסמכתאות" עניתי " לי אין ספק אבל אשמח לבחון זאת מחדש" הייתה התשובה.

למחרת שוחחתי עם פרח, "פרח אם יש בידיך אסמכתאות זה אולי יעזור …" הודעתי בעדינות, "ממש הרגע קיבלתי תצהיר מבתו של המוכר ז"ל שמצהירה שהיצירה נרכשה ממוזיאון עין חרוד אשר קיבל יצירות של אורי לסר, מגלריה קסירר בגרמניה שייצגה את אורי לסר וכי אביה בחיים, בחיים לא היה מוכר יצירה של אורי לסר שאינה כשרה למהדרין…" מצויד בנתונים הללו פניתי שוב לד"ר גרוס  "סיבילה יש חדש אמרתי ושלחתי לה את המסמכים…" "אני אבדוק , תודה " הייתה התשובה.

מחרת התקשרה אלי ד"ר גרוס "בדקתי את כל המסמכים שיש בעיזבון ומתייחסים ליצירות שניתנו לעין חרוד . אין זכר למשהו דומה. בדקתי את הרישומים של קסירר והמידע שגוי בלשון המעטה, האם אתה מצפה ממני שאני אאשר זיוף כל כך בוטה עם דיסאינפורמציה מהסוג הזה?"  "חלילה סבילה אני בסך הכול טרנסמיטור את דעתי השלילית הבעתי כבר כאשר ראיתי את היצירה. אגב, יש להם יצירות אחרות של אורי אותנטיות ללא ספק" . האמת שכבר לא ידעתי כיצד לבשר את הבשורה התחלתי להבין שפרח אינה טיפוס שמסוגל לקבל לא כתשובה וכאשר ניצב קיר לפניה היא תדאג לשבור אותו. לכן לא רציתי לשבור את הכלים שהרי היצירה הזו היא אחת משלושים ומלכתחילה לא המשמעותית בניהם. לכן בשיחתי האחרונה טרם נסיעתי הסברתי לפרח "ראי גם אם ד"ר גרוס טועה הספק יועלה בוודאות על ידי הצד השני (חברת הביטוח) שתדאג לשכור מומחים , בבית המשפט זה הכול עניין של התרשמות .היצירה הזו מחלישה את הטיעון שלך. ותרי על התביעה בגינה". כך אמנם היה.

לפני שנים אמר לי בעל גלריה מהוותיקים בתל אביב , יהודי יקר וידען, דע לך שהדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות זה לספר ללקוח שהיצירה שלו מזויפת, אתה תגמור כאילו אתה בעצמך זייפת אותה. בטיסה ארצה נזכרתי באמירה ולצערי נאלצתי להודות שהוא צודק.

הפוסט לעולם אל תגלה לאספן שהאוסף שלו מזוייף הופיע לראשונה ב-גמולב שמאות כללית.