אמנית ישראלית ביקשה ממני חוות דעת עבור האו"מ לצורך קבלת פיצוי על נזק שנגרם לה במלחמת המפרץ שהסתיימה ב1991.
היי כאן יורם ברייר
מלחמת חרבות ברזל מעבר לאבל, לחרדה ולכאב הנורא מביאה אתגרים רבים בתחום הנזיקין. אזרחים רבים ועורכי דינם מתמודדים עם תיקים מורכבים בתחום נזקי מלחמה. זאת לא פעם ראשונה שאני נדרש להתמודד עם סוגיות מורכבות בזמני מלחמה וחשבתי לספר לכם מקרה מעניין שבמרחק הזמן עשוי אף להעלות חיוך קל.
במלחמת המפרץ הראשונה 1991 פגע טיל בפגיעה ישירה בסטודיו של אמנית ישראלית וגרם לנזק משמעותי, שלא לומר כמעט השמיד את תכולתו כליל.
כמה שנים לאחר מכן, היא הגישה תביעה נגד סדאם חוסיין באמצעות עורך דין. האו"ם באותה תקופה חילק כספים שהיו שייכים לממשלת עיראק לכן היה מקור כספי שאפשר היה לתבוע אותו.
חוות הדעת שלי שצורפה לתביעה, לא הייתה צריכה לקשור את הנזק של פגיעת הטיל לסדאם חוסיין. זאת לא הייתה הבעיה. למעשה חוות הדעת שלי הייתה צריכה להגדיר כמה היצירות שלה שוות.
לצורך כך בדקתי בכמה היא מכרה כל יצירה על פי הסוגים השונים וכמה תערוכות היא עשתה ודרך כך חישבתי ממוצע שמשקף כמה שווה יצירה שלה. היה עלי לנסח זאת באופן מנומק וברור כולל סימוכן בדו"ח שהוגש לאו"מ.
בעצם מה שקרה הוא שסדאם חוסיין "קנה" ממנה את כל הסטודיו. כלומר היא קיבלה כסף מהאומות מאוחדות על חשבון כספי הפיצוי לנזקי המלחמה שנלקחו מסדם חוסן ע"י האו"ם.
התביעה שלה התקבלה. האומנית קיבלה פיצויים משמעותיים, אינני יודע כמה כי כבר לא הייתי מעורב בנושא, אך הופתעתי שאפילו לא נדרשתי להתייצב בבית המשפט לענות על שאלות בקשר לחוות הדעת שהוגשה.
כאשר יש נזק לחפצי ערך כמו יצירות אומנות, שטיחים, כלי כסף, כלי פורצלן ועוד, חשוב לקבל חוות דעת מקצועית על הנזק במידה ויש את מי לתבוע.
חשוב לדעת שהמדינה לא מפצה על נזקי מלחמה שנגרמים לחפצי ערך לכן אם יש לכם חפצי ערך שתרצו לוודא שהם מבטוחים כדאי לקרוא את המאמר הזה ולפעול בהתאם. המאמר כאן.
הכותב, יורם ברייר, שמאי בכיר ומומחה לאומנות ישראלית, מנהל מקצועי של גמולב ומנהל המחלקה להערכות פרטיות- גמולב פלוס, בעל ניסיון של מעל 40 שנה בהערכות שווי של חפצי ערך ואמנות.
