כאשר שריפה מתרחשת בתוך מבנה, הטמפרטורה עלולה להגיע ל1,200 מעלות צלזיוס. יצירות הנמצאות במגע ישיר עם האש נשרפות כמובן כליל. מאמר זה מתייחס לסוגי הנזקים הנגרמים ליצירות אמנות ושטיחים בעבודת יד, כאשר הם נמצאים בסביבת אש, ללא מגע ישיר.
לאחרונה טיפלנו בהערכת הנזק אשר נגרמה כאשר אוסף אמנות שלם שנשרף כתוצאה מההצתות שהתרחשו באזור ירושלים.
תמונות
יצירה בצבעי שמן נדרש לה ייבוש הדרגתי, יצירה בצבעי אקריליק על בסיס מים מתייבשת מהר יותר. במקרה של שריפה, החום גורם לקריסטליזציה של הצבעים, יוצר מבנה סדקים שונה מסדקים הנוצרים בהתייבשות איטית לאורך זמן, בטמפרטורה גבוהה משתנה גוון הצבע ונוצרת קריסטליזציה של הצבעים שמשנה את היצירה לחלוטין עד כדי כך שלא ניתן לשחזרם אפילו על ידי רסטורטור מנוסה. בחלק מהמקרים נדרשת צביעה מחדש של התמונה כאשר היקף הנזק הוא גדול היצירה בעצם מאבדת את מקוריותה כיוון שעבודת הרפאות הופכת לעיקר והציור המקורי משני.
בעבודות בצבעי מים, הצבע עלול להתאדות והעשן החודר לכל פינה משחיר את הנייר משנה את חומציות הנייר וגורם לו להתפורר. שכבת האפר החומצי מתרכבת עם הצבע וגורמת לשינוי של הצבע והמרקם משתנים.
בצבעי שמן, או הדפסים ניתן להמיס ולנקות את שכבות האפר בצבעים על בסיס מים הדבר אינו אפשרי.
עבודות על נייר כאשר הצבע הוא על בסיס מים, יצירות אלו ברוב המקרים אינן ניתנות לטיפול שכן הנזק הוא גם נזק מתמשך. כל טיפול ימחק בעצם את היצירה המקורית ויכולתו של הרסטורטור להתמודד עם כך מוגבלת מאד- גם אם ניתן יהיה לכאורה להסיר את הפיח, חלקיקים ממנו עדיין יישארו בתוך הנייר, ישנו את רמת החומציות שלו וישנו את צבעו לחום.
שטיחים עבודת יד
המקרה הקלאסי של ירידת ערך כתוצאה משריפה הינו דווקא בשטיחים בעבודת יד. שטיחי צמר באופן עקרוני עמידים יחסית בפני שריפה. הצמר עטוף בשכבה שומנית שמונעת את ההתלקחות עד טמפרטורה מסוימת, כל עוד אין מגע ישיר עם אש.
נזקים במקרים אלו הם לרוב בעיקר כתוצאה מהתזת המים על השטיח.
המים גורמים לצבעים ל"גלוש".
המתקן רוחץ את השטיח ובשביל לבצע פעולה של הפרדת צבעים הוא מנחית את עצמת הצבע. הצבע הכהה במיוחד האדום מיטשטש משמעותית וככלל השטח הופך לבהיר יותר. בנוסף, התזת המים מחדירה את הפיח לתוך שורש הפלומה ומחלישה מאד את מבנה השטיח. גם לאחר טיפול בחומרים שיסתרו את החומציות של הפיח, אורך החיים של השטיח יקוצר. במרבית המקרים לא יוותר נזק למראית עין אבל חייבים לקחת אותו בחשבון.
לשם דוגמא, שטיח עירוני- כזה שנעשה בסדנאות עירוניות, מוארך כבעל אורך חיים של כ-100 שנים, נזק מסוג זה יקצר את חייו משמעותית. באריגים נוודיים, שהמבנה שלהם פחות צפוף ושלא עברו טיפול מגן, הפגיעה תהיה אף משמעותית יותר.
פסלים
פסלי ברונזה הם העמידים מכולם בפני שריפה. החום יכול להשפיע על המתכת ועלול לגרום לשינויים בפאטינה- הצבע ישתנה ולא ניתן יהיה לחזור לצבע המקורי. פסלים מחומרים אחרים- פסלי עץ דליקים מאד כמובן. פסלי ברזל- יפגעו יחסית פחות ממתכות אחרות, אולם בטמפרטורה גבוהה מאד הפסל יותך והנזק יהיה מוחלט.
קרמיקה
פריטי הקרמיקה נחשבים לעמידים יחסית בפני שריפה, כאשר לאחר סיום יצירתם הם נשרפים בתנור בטמפרטורות של למעלה מ1,000 מעלות צלזיוס. עם זאת, בשריפה בטמפרטורות גבוהות במיוחד תיסדק הגלזורה המצפה אותם והם יינזקו.
לסיכום,
כפי שראינו במקרה שריפה הנזקים אינם רק בחומר שנמצא מגע ישיר עם אש יש נזקים עקיפים רבים וכאלו שיתגלו לאורך זמן.
אנשי המקצוע שעובדים עם חברות ביטוח ומשום כך בעלי עניין נוטים לקבוע אחוזי ירידת ערך נמוכים כך גם מאששים קרדיטציה של עבודתם שהרי אם הנזק שנותר גבוה מה הטעם לבצע את עבודת הניקוי והתיקון.
ולכן חברות הביטוח נוקטות "כלל אצבע" של עשרה עשרים אחוזי ירידת ערך.
כאשר המקרה מובא לבית המשפט מתקבלות תוצאות שונות במרבית המקרים לטובת הלקוח.
